א <strong><big>הלכה:</big></strong> וְאֵילוּ נְעָרוֹת כול׳. כְּתִיב וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לוֹ. וּמַמְזֶרֶת הִיא רְאוּיָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. רִיבָה כָאן בְּתוּלוֹת הַרְבֶּה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִילּוּ הָיָה כָתוּב בְּתוּלַת כְּמוֹהַריוֹת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. לֹא רִיבָה אוֹתָן הַכָּתוּב אֶלָּא לְמוֹהַר בִּלְבַד. וַיי דָא אָמְרָה הָדָא. דְּתַנֵּי חִזְקִיָּה. אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּיאֶן אָבִיהָ. מְנַיִין שֶׁאִם יְמָאֲנוּ אֲפִילוּ מֵהַשָּׁמַיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר מָאֵן יְמָאֵן מִכָּל מָקוֹם. מֵעַתָּה הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה (לֹא)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="6"></i> יְהֵא לוֹ קְנָס. לֵית יְכִיל. דְּתַנֵּי. יָכוֹל הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה אֲרָמִית יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר מָהֹר יִמְהֳרֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲוָיָיה בָהּ. יָצָאת שִׁפְחָה אֲרָמִית שֶׁאֵין לֹה הֲוָיָיה בָהּ. הָתִיבוּן. הֲרֵי אֲחוֹתוֹ אֵין לוֹ הֲוָיָיה בָהּ וְהוּא מְשַׁלֵּם קְנָס. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֲוָיָיה אֶצֶל אַחֵר. הֲרֵי בִתּוֹ יֵשׁ לָהּ הֲוָיָיה אֶצֶל אַחֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. שַׁנְיָיה הִיא שֶׁהוּא מִתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁכָּל הַמִּתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן.