יבמות 49:1

על דעתיה דרבן גמליאל ורבי ליעזר תשעה. על דעתיה דרבנן עשרה:

שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודין בית שמאי ובית הלל שהיא מוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים הנכסי' בחזקן כתובתה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב:

הכא את אמר מוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשה בכתובתה. והכא את אמר יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב. אמר רבי יוסי בן חנינה הן דאת אמר מוכרת ונותנת וקיים. כשנפלו לה עד שלא היתה שומרת יבם. והא דאת אמר יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב. כשנפלו לה משנעשית שומרת יבם. נפלו לה עד שלא נעשית שומרת יבם ועשו פירות משנעשית שומרת יבם כמי שנפלו לה משנעשית שומרת יבם. אמר רבי זעירא ההן יבם דהכא צריכא דבית שמאי כבעל הוא או אינו כבעל. אין כבעל הוא יורש את הכל. אם אינו כבעל לא יורש כלום. מספק יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. בית הלל פשיטא ליה כבעל ויורש את הכל. שכן אפילו אחיו אין לו אלא אכילת פירות בלבד תני רבי הושעיה ירשו היורשין את כתובתה חייבין בקבורת'. אמר רבי יוסה אילולי דתניתה רבי הושעיה הוות צריכא לן מאחר שאין לה כתובה אין לה קבורה. וקשיא אילו אשה שאין לה כתובה שמא אין לה קבורה. אשה אף על פי שאין לה כתובה יש לה קבורה. ברם הכא אם יש לה כתובה יש לה קבורה. אם אין לה כתובה אין לה קבורה:

כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על ניכסי בעלה הראשון:

כיצד הוא עושה כונס ומגרש ומחזיר. והיא שוברת על כתובתה. אמר רבי יוסה