א <strong><big>הלכה:</big></strong> פיס׳. לֹא סוֹף דָּבָר עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רַב. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס וְעָשָׂה לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר.